ג'ניה
אוורבוך 1909-1977
נולדה
ברוסיה ב-1909
ועלתה לארץ עם
הוריה בשנת 1911.
אביה
היה הרוקח
הראשון של
שכונת אחוזת
בית. למדה
בגימנסיה הרצליה
במחזור ט"ו.
ב-1926,
בהיותה בת 17
נסעה ללמוד
ארכיטקטורה
ברומא.
יחד
עימה למדו
ברומא באותה
תקופה
אדריכלים ישראלים
נוספים
כמו
יוסף נויפלד,
זאב רכטר
ושמואל ברקאי.
רומא
באותה תקופה
הייתה מרכז
הפוטוריזם,
והמשטר
הפשיסטי היה
בראשיתו.
הסטודנטים
ספגו משורשיה
של האדריכלות
הקלאסית, ובו
זמנית גם
מהקוביזם
והפוטוריזם
שהתפתחו
באותה תקופה.
בדומה
לסטודנטים
ישראלים רבים
ברומא, עברה ג'ניה
אוורבוך לאחר
שנה ללמוד ב- Beaux-Art בבריסל.
האוניברסיטאות
בבריסל הקנו
גם ידע רב
בהנדסה דבר
שהעניק
לבוגריהן
יכולת לנצל פתרונות
הנדסיים כחלק
מעיצוב המבנה.
אוורבוך סיימה
את לימודיה
בבריסל ושבה
לארץ ישראל ב-1930.
את
פעילותה
המקצועית
החלה בתל אביב
בגיל 21. היא
נישאה
לאדריכל שלמה
אשר גינצבורג
(שא"ג) ותכננה
יחד איתו מספר
בתי מגורים.
לאחר מכן
התגרשה ממנו
ונישאה למפקד
המשטרה חיים אלפרין.
אוורבוך,
כאישה,
נאלצה
להתמודד
בעולם מקצועי
שהיה נחלת
הגברים. היא
ניהלה משרד
עצמאי משלה עם
המהנדס י. גריניץ',
והיתה
אחראית לתכנון
מבנים רבים
בתל אביב
במהלך שנות
השלושים, ביניהם
תכנון כיכר דיזינגוף,
קפה גלינה
ביריד המזרח, הוילה
הכחולה ומבני
מגורים
נוספים.
במהלך
שנות עבודתה
השתתפה
בתחרויות רבות,
ועבדה פעמים
רבות בשיתוף
עם אדריכלים
ומהנדסים, כמו
זאב רכטר
(בתי הבימה), אלזה גדעוני,
והמהנדס זלמן
ברון.
במהלך
מלחמת העולם
השנייה עבדה
שלוש שנים במחלקת
התכנון של
עריית תל
אביב, שם למדה
להכיר את תורת
בניין הערים.
אוורבוך
עמדה על טיפוח
הקשר בין הרחוב
לבניין,
והפיכת הרחוב
לחלק אורגני
מהמבנים, כמו
לדוגמא בקומת
העמודים
ברחוב אבן גבירול.
ניסיונה
בתכנון ערים
סייע לה בהמשך
בתכנון כפרי
נוער ומבני
ציבור ברחבי
הארץ בשנות
הארבעים והחמישים.
בעבודתה
של אוורבוך
ניכר לאורך
השנים עיצוב מינימלי,
ושימוש
בקומפוזיציה
קוביסטית
פשוטה. ניכרת יצירתיות
רבה בתכנון
מדויק ועדין
של פרטי בניין.
בבתים
שבתכנונה בתל
אביב נראה
ניסיון
לעיצוב המבנה
כחלק מהנוף,
ויצירת יחסים
הדדיים בין
החזית לרחוב.
עיצוב קיר
החזית מתאפיין
פעמים רבות
כקליפה דקה
העוטפת את המבנה
כמו לדוגמה
בתכנון כיכר דיזינגוף
ובית המגורים
ברחוב תרס"ט 9.
בכל
עבודתה לאורך
השנים התבלטה
אוורבוך בעצמאותה,
באינטנסיביות
ובדינמיות
שלה עד מותה
ב-1977.